פעמים ספורות בהיסטוריה המודרנית של העולם, נפגשו נציגי כל האומות על מנת לקבל החלטות גורליות שיש להן השלכות על כלל האנושות. ביום שבת האחרון זה קרה כאשר בועידת האקלים של האו"ם ה – "Cop 21" שהתכנסה בפריז במהלך חודש דצמבר הגיעו נציגי 195 מדינות העולם להסכם היסטורי שמטרתו לבלום את ההתחממות הגלובלית. משמעותו של הסכם זה היא הצלה מכליה של מאות מיליונים מבני מיננו ומהיצורים החיים בכלל.
הסכם זה, שיחייב משפטית את כל המדינות החתומות וייכנס לתוקפו בשנת 2020, אמור למנוע את המשך ההתחממות הגלובלית באמצעות הפחתה משמעותית של פליטות גזי החממה.
במסגרת ההסכם השאפתני הוחלט להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות בשנים הקרובות, ביחס לתקופה הטרום תעשייתית. על מנת להגיע לתוצאות אלו, נקבע בין היתר כי תוקם על ידי האו"ם קרן מיוחדת בה יושקעו 100 מיליארד דולר מדי שנה שיסייעו למדינות המתפתחות להתמודד עם שינויי האקלים, ולהטמיע בהן טכנולוגיות להפחתת פליטות.
ועידת פריז התכנסה לאחר שבשנים האחרונות כשלו ועידות האקלים הקודמות, באלי (2007), קופנהגן (2009) ולימה (2014) מלהגיע להסכמות מחייבות, ולאחר שמנהיגי העולם השכילו להבין שאם ועידת פריז תיכשל אף היא, לא תהיה יותר דרך חזרה. היטיב לבטא זאת נשיא צרפת, פרנסואה הולנד – "אין מקום לתוכנית ב'".
מדינות העולם ומנהיגיהן הפנימו כי לא קיימת יותר מחלוקת, גם לא בין המדענים השונים בעולם, כי פעילותו של המין האנושי – בירוא יערות, הפעלת תחנות כוח, שימוש בכלי רכב, ושריפת דלקים מאובנים בכל דרך שהיא, כל אלה ועוד הינם הגורמים לשינויים האקלימים הגלובליים, וכי תהליך ההתחממות של כדור הארץ הוא מעשה ידי אדם. המין האנושי מרווה את האטמוספירה בגזי חממה ומביא לשינויי אקלים והקצנה מטאורולוגית.
במקרה או שלא במקרה ואולי כהוכחה לשינויים האקלימיים הגלובליים, התכנסה ועידת פריז בשנה החמה ביותר שנמדדה אי פעם, מאז החלו המדידות בשנת 1880, כך על פי נתוני האו"ם וסוכנות החלל האמריקאית. לסבר את האוזן עד שנת 2015 היתה זו שנת 2014 מי שהחזיקה בתואר זה.
היעדים השאפתניים שהוצבו בפריס הגיעו בעיקר מכיוונן של מדינות איים קטנות וממדינות מתפתחות ועניות אשר מושפעות באופן הקשה ביותר משינויי האקלים. כבר כיום מוצפים שטחים נרחבים מאד באיים השונים באוקינוס השקט ובאוקינוס ההודי כתוצאה מעליית מפלס הים. לפי הערכות מדעיות, התחממות של יותר מ-2 מעלות עלולה להביא לשינויי אקלים חמורים יותר ולמעשה לנקודת אל חזור הרסנית.
אלא שאולי כעת עם החתימה על ההסכם ההיסטורי, היה ויאומץ על ידי ממשלות העולם, ייתכן ובפעם הראשונה מאז הסכם קיוטו משנת 1997, יחלו מדינות העולם במאמצים אמיתיים לקיצוץ משמעותי בפליטות גזי החממה ויעברו לשימוש באנרגיות מתחדשות. בנקודה זו יכולה מדינת ישראל, על יכולותיה הטכנולגיות המובילות, לשמש אור לגויים ולהשתלב היטב במאמץ העולמי להציל את הכדור היחיד שלנו.
לעדכונים שוטפים, להרשמה למנוי וליעוץ בנושאי סביבה ובטיחות, אתם מוזמנים לפנות אלינו – info@ehs-regulation.co.il
עו"ד אריאל אלסנר, 23.12.2015
עוסקת במידע משנת 2009 ובעלת חברת dignet המספקת שירותי מידע ותוכן.
בוגרת לימודי מידענות של היחידה ללימודי המשך בטכניון. מתמחה ברגולציה ובעלת ניסיון רב בהכנת מגוון סקרי שוק, דו"חות, ניוזלטרים ומצגות הדרכה.
