המשרד להגנת הסביבה ממשיך לעדכן את תחום הקרקעות המזוהמות

במהלך אוקטובר פרסם המשרד להגנת הסביבה שני מסמכים המתייחסים לנושא הטיפול בקרקעות מזוהמות. מסמך אחד הינו עדכון של מדיניות הקרקעות המזוהמות, והמסמך השני הינו הנחיות חדשות למתן אישורים בעניין קרקעות מזוהמות.

מדיניות הקרקעות המזוהמות, שפורסמה לראשונה בתחילת 2015, חילקה את הארגונים התעשייתיים לשלוש קטגוריות וביקשה למקד את הטיפול באלה המזוהמים ביותר, שיוצרים סיכון לסביבה ולבריאות הציבור.

כעת פרסם המשרד עדכון למדיניות שעוסק בעיקר בהיבטי תכנון והטעמת היררכיית הטיפול בפסולת. היררכיה זו מוזכרת במסמך ההנחיות המקצועיות ואמות המידה לשיקום קרקע שיצא בתחילת 2016 ועל פיה, השיטה השכיחה כיום בישראל לטיפול בקרקעות מזוהמות היא חפירה ופינוי לאתרי הטמנה מורשים. המדיניות החדשה מוסיפה את סעיף 5, המפרט סדר עדיפויות לשיקום קרקעות מזוהמות, בהתבסס על היררכיית הטיפול בפסולת:

  1. מניעה – עדיפות לטיפול במזהמים באתר עצמו, על מנת להפחית את כמות הפסולת המסוכנת לפינוי ואת הסיכונים והנזקים הסביבתיים משינוע קרקעות מזוהמות;
  2. השבה – שימוש חוזר בקרקע כמשאב באתר הזיהום או באתר אחר. ניתן לעשות שימוש בקרקע כמצע לתשתיות, למילוי, השבה לאנרגיה וכו';
  3. סילוק – סילוק קרקע מזוהמת להטמנה באתרי הטמנה.

שינוי נוסף במסמך הוא הוספה של מתווה לשילוב הליכי סקירה ושיקום קרקעות מזוהמות בהליכי תכנון ובנייה. בגרסת המדיניות הקודמת אמנם מוזכר המתווה, אך כאן ניתן לו משנה תוקף והוא מצורף למדיניות עצמה. על פי מתווה זה, גם שטח הסמוך לשטח החשוד כמזוהם (ברדיוס של 70 מ' ממנו), נכלל בהמלצת המשרד להגנת הסביבה כאזור שיש לשלב אותו בהליכי סקירה ושיקום קרקעות מזוהמות.

 

המסמך השני שפרסם המשרד להגנת הסביבה הינו מסמך הנחיות חדש – מתן אישורים בעניין קרקעות מזוהמות. מסמך זה מופנה לעובדי המשרד להגנת הסביבה ומפרט קריטריונים למתן אישורים וכן פורמטים קבועים ואחידים לאישורים אלה.

ע"פ המסמך, ישנם שלושה סוגי אישורים שניתן לתת אותם לאחר סיום הליכי חקירת קרקע:

  • העדר דרישות רגולטריות נוספות (NFA – No Further Action) – כאשר באחד משלבי הסקירה או בתום הליך השיקום נמצא כי ערכי החומרים המזהמים בקרקע עומדים בערכי הסף או בערכים מבוססי סיכון. דרישה זו תינתן אך ורק אם ייעוד השטח נותר לכשהיה.
  • אישור סיום פעולות חקירה ושיקום ודרישות להמשך ניהול סיכון – כאשר נמצא כי בוצע שיקום קרקע. האישור יינתן עם קביעת המשרד להמשך ניהול הסיכון באמצעות רישיון העסק, היתר הרעלים, תכניות או היתרי בנייה.
  • אישור בדבר ביצוע מודל תעדוף והשהיית מועד השיקום בהתאם להנחיות המשרד – כאשר בוצע מודל תעדוף רגולטורי ונמצא כי התקבל ציון הנמוך מ-6, ניתן לאשר כי הדרישה לביצוע שיקום הקרקע המזוהמת, מושהית למשך 7 שנים.

 

לעדכונים שוטפים, להרשמה למנוי וליעוץ בנושאי סביבה ובטיחות, אתם מוזמנים לפנות אלינו – info@ehs-regulation.co.i

השארת תגובה

פוסטים נוספים

חוק אוויר נקי – המהפכה אז והיום

חוק אוויר נקי הוא אבן דרך ראשונה ומשמעותית בהסדרת תחום איכות האוויר בישראל והוא נחשב עד היום לאחר מחוקי שמירת איכות הסביבה החשובים ביותר בתולדות המדינה.  החוק הוא הוא יוזמה מבורכת של עמותת אדם טבע ודין והוא מבוסס על חוק אוויר נקי שנחקק בארצות הברית בשנת 1963. הוא אושר בכנסת ביולי 2008, ללא מתנגדים או

קראו עוד»

צו רישוי עסקים – הבסיס לרישיון עסק

רישיון עסק הוא המסמך החשוב ביותר לכל בעל עסק באשר הוא. בישראל הוא מעוגן בחקיקה ראשית – חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, אך מכיוון שחוק זה כללי מאוד ואינו כולל התייחסות פרטנית לעסקים מסוגים שונים או למצבים מסוימים, נקבע בו שבסמכותו של שר הפנים לחוקק חקיקה משנית בדמותן של תקנות וצווים. אחד הצווים המשמעותיים ביותר לחוק הוא צו

קראו עוד»

היתר רעלים – כל המידע במקום אחד

שימוש בחומרים רעילים עבור פעולות בתעשייה, במחקר, בתרבות ובסקטורים אחרים הוא עניין שכיח. אך על מנת שאדם או ארגון יוכלו לעסוק בחומרים כימיים וביולוגיים מזיקים כאלה, הוא מחויב להמציא היתר רעלים, מסמך רשמי שניתן על ידי המשרד להגנת הסביבה עם התייחסות של רשות הכבאות וההצלה ושל פיקוד העורף. מטרתו של ההיתר לאפשר אחסון, אחזקה, שינוע,

קראו עוד»

טופס רישום מנויים

כניסה

לא רשומים?

כניסה

עדיין לא נרשמת?
פתיחת שיחה
1
איך אפשר לעזור?
היי,
איך אפשר לעזור?