פרויקט Twinning הינו שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה למקבילו הגרמני, ובמסגרתו העביר הממשל הגרמני את המומחיות והידע שלו לממשל הישראלי, במטרה להקים מערך משותף של רישוי ופיקוח סביבתי שיסייע למניעה ולהפחתה של פליטות וסיכונים לסביבה מהתעשייה בישראל.
במסגרת הפרויקט פרסם המשרד להגנת הסביבה את המדריך לסיווג פסולת מסוכנת שמתבסס על קטלוג הפסולות האירופאי, שכבר כיום משמש בתעשייה, לדוגמא בבקשות לייצוא פסולת או בדיווחי המפעלים על הפסולת המסוכנת שלהם. המדריך החדש מיועד לסייע ליצרני פסולת, למפעלי טיפול ולרשויות, לסווג את הפסולת בהתאם לסיווג האירופאי שלה ולטפל בה בהתאם לסיכון שהיא מציבה, באמצעות הנחיות אחידות וברורות.
סיווג הפסולת המסוכנת משמעותי ביותר כיוון שהוא מזהה את רמת הסיכון ומגדיר לפיה את הדרישות ואת אופן הטיפול בפסולת.
פסולת מסוכנת מוגדרת כזו רק אם היא בעלת תכונה אחת לפחות מתוך 15 תכונות סיכון שהוגדרו בדירקטיבה האירופאית לפסולות 2006/12:
| HP1 נפיץ | HP9 מזהם |
| HP2 מחמצן | HP10 רעיל לרבייה |
| HP3 דליק | HP11 גורם לשינוי גנטי |
| HP4 מגרה (גורם לגירוי בעור ונזק לעיניים) | HP12 גורם לפליטת גז בעלת רעילות חריפה |
| HP5 רעיל לאיבר מסוים, רעיל בנשימה | HP13 גורם לרגישות |
| HP6 רעיל אקוטי | HP14 רעיל לסביבה |
| HP7 מסרטן | HP15 עלול להראות תכונת סיכון HP1-HP14 שאינה קיימת בפסולת בצורתה המקורית |
| HP8 מְאְַכֵּל (קורוזיבי) |
על פי הקטלוג, ישנם מספר עקרונות לסיווג הפסולת המסוכנת:
- תחילה יש לבדוק האם אכן החומר או החפץ הנבחנים מוגדרים כפסולת על פי הדירקטיבה האירופאית;
- לאחר מכן יש לוודא כי הפסולת נמצאת בקטלוג הפסולות ובדירקטיבה האירופאית.
כאן מחלק המשרד להגנת הסביבה את הרשימה האירופאית לשלוש קבוצות עיקריות: פסולת מסוכנת, פסולת שאינה מסוכנת ופריטי מראה שהם בעלי לפחות שני קודים מתאימים שיכולים להיכלל גם ברשימת הפסולת המסוכנת וגם ברשימה של הפסולת הלא מסוכנת. לפריטי המראה נדרשת בדיקה נוספת שתזהה את תכונות הסיכון שלהם ותקבע מהו הקוד המדויק והאם הפסולת אכן מסוכנת או לא; - השלב האחרון הינו בחירת הקוד המתאים בקטלוג הפסולות הכולל 20 פרקים ובהם קודים ספציפיים בעלי שש ספרות. תהליך זה כולל:
- זיהוי של מקור הפסולת בהתאם לאופן ייצורה ו/או התעשייה ממנה היא מגיעה;
- במידה ולא נמצא מקור הפסולת, ניתן לבחון את סוג החומר ממנו היא מורכבת;
- ובמידה וגם זיהוי זה לא נמצא, יש לנסות ולזהות אותה על פי סוג המוצר שהיא בסוף חייה (לדוגמא פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני, גרוטאות רכב ועד');
- רק במידה ולא נמצא קוד בשום פרק מהפרקים, יש לראות בפסולת זו "פסולת שלא צוינה במקום אחר" ולהשתמש עבורה בקוד 99 בפרק התואם את הפעילות התעשייתית המתאימה.
תרשים זרימה לזיהוי קודי פסולות (מקור: מדריך לסיווג פסולת מסוכנת, המשרד להגנת הסביבה)
לעדכונים שוטפים, להרשמה למנוי ולייעוץ בנושאי סביבה ובטיחות, אתם מוזמנים לפנות אלינו – info@ehs-regulation.co.il
עוסקת במידע משנת 2009 ובעלת חברת dignet המספקת שירותי מידע ותוכן.
בוגרת לימודי מידענות של היחידה ללימודי המשך בטכניון. מתמחה ברגולציה ובעלת ניסיון רב בהכנת מגוון סקרי שוק, דו"חות, ניוזלטרים ומצגות הדרכה.
