חוק ההסדרים, או בשמו הרשמי – חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022) – אושר לאחרונה, לאחר יותר מ-3 שנים ללא תקציב, ביניהן כשנתיים של קורונה שהעמיקה והחריפה את הפערים במשק, והביא איתו בשורה עיקרית של שינוי ורפורמות, כמעט בכל תחום שבו הוא נוגע. החוק מתייחס למשל לשוק העבודה בישראל, ובמיוחד להעלאת גיל הפרישה לנשים, מבצע שינויים מרחיקי לכת בתחומי התחבורה והדיור, ולא פוסח גם על תחומי הסביבה וכיבוי האש.
בתחום הסביבה, חוק ההסדרים אינו מתעלם מהאזהרות וההתראות של המומחים לגבי שינויי האקלים והסכנות שטמונות למדינה בגינו, וקובע מספר החלטות סביבתיות בעלות השפעות מרחיקות לכת, גם אם קצת באיחור. בתחומי הרגולציה הסביבתית ורישוי העסקים מבקש החוק לעגן את התייעלות הממשלה וקובע סדרי עבודה אחידים, שנועדו להקל גם על משרדי הממשלה, אך בעיקר על ארגונים שזקוקים לרישוי ולהיתרים. תחום כיבוי האש עתיד אף הוא לעבור רפורמה רצינית, עם מעבר לנהלי עבודה מודרניים יותר, ברוח התקן האמריקאי לבטיחות אש, ועם הסדרי עבודה שיישרו קו עם מדיניות טיוב הרגולציה הכללית שמאמצת הממשלה החדשה.
להלן השינויים העיקריים שמביא עימו חוק ההסדרים:
- קידום תשתיות וניהול סיכוני שיטפונות – חלק משינויי האקלים מתבטאים בהצפות ובשיטפונות, וישראל עדה להחמרה שלהם בשנים האחרונות עם אירועי הצפות שגרמו לנזקים גדולים לנפש ולרכוש. החוק מטיל על שר האוצר ועל שר החקלאות לגבש תכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות, וכן קובע הקמה של צוות יישום משותף לשני המשרדים שמטרתו לתעדף פרויקטים של ניקוז, שיהיו תואמים לפרויקטים להאצת הדיור.
- מעבר לאנרגיה ירוקה – במסגרת הצטרפותה של ישראל ל-OECD ולחתימתה על הסכם פריז, היא התחיבה על הפחתת הפליטות לאוויר ועל מעבר לאנרגיות מתחדשות בשיעור של 30% עד שנת 2030. חוק ההסדרים מבקש לעגן התחייבות זו וקובע הקמה של צוות שיקדם הקמה של מתקנים פוטו-וולטאיים בשטחים חקלאיים. כמו כן חוק ההסדרים מתקן את חוק התכנון והבנייה ומיישם בו הקלות למתקני אנרגיה וצמצום חסמי כניסה לרכבים חשמליים.
- רישוי עסקים – חוק ההסדרים קובע את הקמתה של ועדת אסדרה שעיקר תפקידה יהיה לגבש הצעות לפרסום מפרטים אחידים (שנכון לשנת 2021 פורסמו רק 80 מהם מתוך 184). חוק ההסדרים מתקן גם את סעיף 6א2 לחוק רישוי העסקים המתייחס לסייגים להגשת בקשה לרישיון במסלול מקוצר, כך שהחל מדצמבר 2021 גם עסקים שמסווגים במסלול המקוצר ושפורסם לגביהם מפרט אחיד, שפועלים בשטח ללא רישיון או היתר יוכלו להגיש בקשה להיתר במסלול מקוצר.
- כיבוי אש – תחום זה יעבור רפורמה משמעותית שבמסגרתה יתקין השר לביטחון פנים תקנות ברוח תקן 101 של האגודה האמריקאית לבטיחות אש (NFPA). במסגרת החלטה זו תוחלף הרגולציה הקיימת ויבוטלו כל הוראות הנציב עד לשנת 2026. עד התקנתן של תקנות אלה, עסקים טעוני רישוי שיש להם אישור כבאות בתוקף ושלא יבוצעו בהם שינויים משמעותיים, לא יידרשו לעמוד בדרישות נוספות, אלא במקרים מיוחדים. כמו כן, רשות הכבאות תהיה מחויבת לגבש מפרטים אחידים שיהיו תואמים הן לתקן האמריקאי והן לחוק רישוי העסקים.
- ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה – החלטת ממשלה 1546 משנת 2014 שעניינה טיוב הרגולציה הסביבתית – רישוי סביבתי משולב, קובעת שהמשרד להגנת הסביבה יישם מדיניות רגולציה חכמה, שתהיה מקיפה ועקבית. בהמשך להחלטה זו, כעת מתקן חוק ההסדרים את חוק החומרים המסוכנים, את חוק אוויר נקי, את חוק רישוי עסקים ואת חוק מניעת זיהום הים, שעוסקים בעניין הגשת בקשות להיתר. על פי תיקון זה למפעלים בעלי השפעה סביבתית משמעותית (מפעלי A ו-B), שלרוב נדרשים ליותר מהיתר אחד, יקבלו היתר כללי לתקופה ארוכה של בין 7-10 שנים, שיכלול את כל התנאים הסביבתיים מכוח החוקים שהוזכרו.
לעדכונים שוטפים, להרשמה למנוי ולייעוץ בנושאי סביבה ובטיחות, מוזמנים לפנות אלינו – info@ehs-regulation.co.il
עוסקת במידע משנת 2009 ובעלת חברת dignet המספקת שירותי מידע ותוכן.
בוגרת לימודי מידענות של היחידה ללימודי המשך בטכניון. מתמחה ברגולציה ובעלת ניסיון רב בהכנת מגוון סקרי שוק, דו"חות, ניוזלטרים ומצגות הדרכה.
