חוק רישוי עסקים ב2023 - המדריך המלא
כל בעל עסק יודע שעל מנת לנהל אותו בצורה נכונה, בראש רשימת הדברים שיש לעשות והחשוב ביותר – להוציא רישיון עסק. מדובר באחת הרגולציות המשמעותיות ובעלות ההשפעה שיש למדינה, שבאמצעותה יכולים גופים ממשלתיים לאשר ולפקח על הפעילות וההתנהלות הסביבתית והבטיחותית של עסקים מקומיים ובינלאומיים.
תהליך הוצאת רישיון עסק שונה ממדינה למדינה. יש מדינות בהן מיקום העסק קובע את סוג הרישיון, יש כאלה בהן מספר העובדים הוא הפרמטר המרכזי אליו מתייחסים, יש מדינות שמנפיקות רישיון אחד כולל ואחרות שבהן לכל גוף ממשלתי רלוונטי יש את הסמכות לאשר את החלק שלו בנפרד.
אך לא משנה כיצד מתבצע תהליך הוצאת רישיון העסק, חקיקת רישוי העסקים בכל מדינה ומדינה מהווה אישור לפעילותו התקינה של העסק ומטרתה להיטיב עם הן עם בעל העסק והן עם הציבור. רישיון העסק מסייע בשמירה על בריאות הציבור, על הביטחון, על הבטיחות ועל איכות חייהם של התושבים והעובדים, ובמקביל מוודא גם שהעסק עומד בתקנות החוק הנדרשות.
חוק רישוי עסקים בישראל והרפורמות שעבר (תיקון מספר 27 ותיקון מספר 34)
בישראל רישיון העסק ניתן מתוקף חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968. חוק זה מסמיך את שר הפנים לקבוע הוראות שמגדירות אלו עסקים הם טעוני רישוי, כלומר, מחויבים בהוצאת רישיון עסק, ואלו עסקים יכולים להתנהל ללא רישיון מחייב. לשם עיגון הנושא, פורסם בשנת 2013 צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) ובו מפורטת רשימת העסקים והפעילויות שיש להנפיק בעבורם רישיון עסק.
אבל חוק רישוי העסקים על שלל התקנות והצווים שלו הוא חוק ישן ועלה הצורך לעדכן ולהתאים אותו לחיים במאה ה-21. לשם כך עבר החוק שתי רפורמות משמעותיות ותוקנו מספר חקיקות משנה שלו.
תיקון מספר 27 לחוק רישוי עסקים – הרפורמה הראשונה היתה בשנת 2010, אז חוקק תיקון מספר 27 לחוק שהחיל הקלות שונות לעסקים, ביניהן המעבר לרישיונות תקופתיים, כלומר לרישיונות בעלי תוקף של מספר שנים קבוע; החלת מסלול מזורז לקבלת רישיון עסק; מתן אפשרות להגיש השגה על החלטה לגבי רישיון העסק; והחשוב מכל, חובת גיבוש מפרטים אחידים, כלומר שלכל סוג עסק או פעילות יהיה מפרט זהה שיכיל מבנה ורשימת דרישות אחידה של כלל נותני האישור, קרי הגופים הממשלתיים האחראים על מתן אישור לחלק הרלוונטי ברישיון העסק – המשרד להגנת הסביבה בתחום איכות הסביבה, משטרת ישראל לגבי ביטחון ושלום הציבור, זרוע העבודה במשרד העבודה בתחום בטיחות וגיהות העובדים והמבקרים, משרד החקלאות שמתייחס לבריאות בעלי החיים ולמניעת זיהום מקורות מים, משרד הבריאות שאחראי על בריאות הציבור ועל התברואה והרשות הארצית לכבאות והצלה בתחום כיבוי האש.
בשנת 2012 אושר תיקון לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א-2000 שהיווה מעין השלמה לתיקון מס' 27 ושיישם את הוראותיו בשטח. כשנה לאחר מכן, בשנת 2013, פורסם צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) שפירט רשימה של כ-180 פעילויות ועסקים שנדרש עבורם רישיון עסק, ובנוסף לכך, גם חילק את אותם עסקים ל-10 קבוצות עיקריות:
- בריאות, רוקחות וקוסמטיקה
- דלק ואנרגיה
- חקלאות ובעלי חיים
- מזון
- מים ופסולת
- מיחזור ושונות
- עינוג ציבורי, נופש, וספורט
- רכב ותעבורה
- שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת
- תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים
תיקון 34 לחוק רישוי עסקים – הרפורמה החשובה האחרונה של החוק (לעת עתה) בוצעה בשנת 2018 וכללה את תהליך הרישוי המקובל היום, כלומר החלת רישוי דיפרנציאלי שמבחין בין עסקים בעלי פעילות פשוטה, פעילות בינונית ופעילות מסוכנת וקובעת עבור כל סוג פעילות כזה מסלול רישוי מתאים. למשל, עסקים שאינם מורכבים יכולים לקבל רישיון עסק על ידי חתימה על תצהיר בלבד.
עוד מתייחס התיקון לנושא המפרטים האחידים שלא חלה בו התקדמות משמעותית מאז הרפורמה הקודמת של שנת 2012. על פי התיקון הנוכחי יש לפרסם מפרטים אחידים עד תחילת שנת 2023 לכל סוגי העסקים (מלבד חריגים שיאושרו על ידי שר הפנים).
תיקון 34 כולל גם חידוש אוטומטי של תוקף רישיון העסק אם אין התנגדות של נותני האישור, והגברת האכיפה והפיקוח, לדוגמא הטלת אחריות על נושאי משרה ספציפיים בעסק והגדלת כמות העבירות וכתוצאה מכך גם של הקנסות והעיצומים.
חוק רישוי עסקים – תהליך הוצאת רישיון עסק בישראל
על אף שמשרד הפנים אחראי על אכיפת החוק, רישיון העסק עצמו ניתן לעסק על ידי הרשות המקומית בה ממוקם העסק, בהתאם לסוג ולאופי הפעילות. הרישיון ניתן לעסקים חדשים, אך גם לעסקים קיימים שנערך בהם שינוי בבעלות או בשטח העסק, בפעילויות שלו או בתוכניות שעבורן הוקם.
תהליך הנפקת רישיון עסק מתחיל ביצירת קשר עם הגורם האחראי ברשות המקומית וקבלת מידע, הנחיות, טופס בקשה לרישיון עסק ומסמכים נחוצים נוספים להמשך. יש למלא את טופס הבקשה ולצרף את שאר המסמכים, שכל אחד מהם מופנה לנותן אישור אחר.
מסמכי הבקשה מוגשים לרשות המקומית שבודקת אותם ומנפיקה עבורם אישור על הגשה במועד. הרשות מעבירה את הבקשה לגופים הממשלתיים האחראיים, ואלה בוחנים אותה ומספקים חוות דעת ותנאים לאישור. לכל סוג עסק יש תנאים שונים שיש לקיימם, ושנקבעים בהתאם לסוג הפעילות של העסק ולרמת המורכבות שהוא מציב לציבור ולסביבה.
המידע והמסמכים הסופיים מרוכזים על ידי הרשות המקומית ומועברים לבעל העסק. אם התשובה חיובית, מונפק עבור העסק רישיון; אם התשובה שלילית יחד איתה מצוינים גם הליקויים שנדרש לתקן. לאחר התיקון ניתן להגיש את הבקשה שוב.
שימו לב! הנפקת רישיון עסק היא תהליך ארוך, אך הכרחי. על אף שמדינת ישראל ידועה בבירוקרטיה המסורבלת שלה, בנושא הזה לא עומדת ברירה בפני העסקים ועליהם לקיים את ההוראות במדוקדק על מנת לקבל רישיון. חשוב לדעת שניהול עסק ללא רישיון מהווה עבירה פלילית ויכול להביא לסגירת העסק ולהשתת קנסות ואף מאסר על הבעלים.
מסלולי רישיון עסק בחוק רישוי עסקים
כפי שצוין מוקדם יותר, רישיון העסק ניתן על ידי הרשות המקומית בהתאם לסוג העסק ולפעילותו. כיום ישנם 4 מסלולים של הנפקת רישיונות עסק:
עסקים בעלי רמת מורכבות נמוכה יכולים להנפיק רישיון על יסוד תצהיר. זהו מסלול שבו רישיון העסק ניתן על סמך תצהיר של בעל העסק בחתימת עורך דין, לפיו העסק עומד בדרישות כל נותני האישור.
עסקים בעלי מורכבות נמוכה עד בינונית יכולים לבחור במסלול היתר מזורז א' שזהה למסלול רישיון על בסיס תצהיר, למעט העובדה שלאחר הגשת התצהיר, בעל העסק לא מקבל רישיון עסק אלא היתר מזורז שתקף ל-180 ימים שבמהלכם נותני האישור יגיעו לבדוק האם העסק עומד בדרישות. אם התוצאה חיובית, יינתן לעסק רישיון בתום 180 הימים.
עסקים בעלי רמת מורכבות בינונית יקבלו רישיון במסלול היתר מזורז ב', שזהה למסלול הקודם, אך נוספה לו דרישה אחת – איסור פתיחת העסק למשך 49 יום ממועד הגשת התצהיר, בכדי שנותני האישור יוכלו לבדוק את העסק לפני שהוא מתחיל לפעול.
עסקים בעלי רמת מורכבות גבוהה יגישו את הבקשה לרישיון עסק במסלול הרגיל, ללא הנחות או הקלות.
רישיונות עסק מונפקים לפרקי זמן קבועים שנעים בין שנה ל-15 שנים, בהתאם לסוג העסק (שנה אחת, 3 שנים, 5 שנים, 10 שנים ו-15 שנים). בעבר היה גם רישיון לצמיתות, אך הוא בוטל. עם זאת, כדאי לדעת שעסקים שקיבלו רישיון לצמיתות וכעת רישיונם עומד על 15 שנים, תוקפו יוכל להימשך לצמיתות כל עוד לא ייעשה שינוי בעסק. אם תוקף הרישיון קצר מ-15 שנים, הוא יהיה לפי הכתוב בצו רישוי עסקים.
לסיכום, הנפקת רישיון עסק היא תהליך ארוך, אך הכרחי. על אף שמדינת ישראל ידועה בבירוקרטיה המסורבלת שלה, בנושא הזה לא עומדת ברירה בפני העסקים ועליהם לקיים את ההוראות במדוקדק על מנת לקבל רישיון. חשוב לדעת שניהול עסק ללא רישיון מהווה עבירה פלילית ויכול להביא לסגירת העסק ולהשתת קנסות ואף מאסר על הבעלים.
מידע נוסף על סוגי רישיונות לעסק
קרא עוד על סוגי הרישיונות לעסק
מידע אודות סירוב למתן רישיון עסק
הרעיון העומד מאחורי הדרישה להוצאת רישיון עסק הוא שאיפת הממשלה לאזן בין חופש העיסוק, לבין שמירה על שלום הציבור. מטרת הרישיון היא להבטיח לא רק את חוקיותו של העסק אלא גם – או בעיקר – לוודא שבעלי העסק נקטו בכל האמצעים הדרושים לאבטחת שלומו, ביטחונו, בטיחותו ובריאותו של הציבור. לכן, על פי גישה זו, הוגדרו מספר תחומים שהעוסקים בהם חייבים ברישיון: בריאות, תעשייה, מזון, חקלאות, שמירה ואבטחה, רכב ותחבורה, נופש וספורט, וכו'. בכל אחד מהתחומים הללו יש גוף שאחראי על הגדרת התנאים שהעסק חייב למלא על מנת לקבל רישיון עסק.
הגופים הללו הם:
- המשרד להגנת הסביבה
- זרוע העבודה
- משטרת ישראל
- משרד החקלאות ופיתוח הכפר
- משרד הבריאות
- תכנון ובנייה
- הרשות הארצית לכבאות והצלה
בהמשך לכך, חשוב לדעת כי הפעלת עסק "טעון רישוי" בלי הוצאת רישיון עסק היא עבירה פלילית, והעבריין חשוף לעונשי קנסות ואף מאסר.
בקשה לקבלת חוות דעת מקדמית לרישוי עסק
הוצאת רישיון עסק הוא תהליך שלא תמיד מסתיים בקבלת הרישיון. לכן, כל גוף רישוי מאפשר לקבל חוות דעת מקדמית המבוססת על בדיקות מקדמיות, איסוף מידע האם עסק מסוג ספציפי אכן נזקק לרישיון, אם כן, מהם התנאים שיש לעמוד בהם על מנת לקבל אותו, האם המקום שנבחר להקמת העסק מתאים; אם מדובר בעסק בתחום המזון, לשמש, מהם התנאים המיוחדים הנדרשים על ידי משרד הבריאות. וכל פריט מידע שיכול לעזור לבעל העסק להחליט האם אפשר, כדאי, האם התהליך פשוט או מסובך לסוג העסק שלו.
מומלץ לקבל חוות דעת מקדמית לפני שחותמים על חוזה שכירות, קונים מלאי, ציוד, או כל השקעה אחרת בעסק לקראת הקמתו.
את הבקשה ניתן להגיש לרשות הרישוי או לגוף הרישוי שממנו מבקשים את המידע, ועל הרשויות לתת תשובה בתוך 30 יום.
לכל רשות רישוי ספציפית יש מידע באתר, שמפרט מהם הפרטים והמסמכים שעל מגיש הבקשה לצרף לטופס הבקשה, וכמובן אישור על תשלום האגרה.
הפרטים שידרשו בדרך כלל הם:
- שם העסק;
- טלפון;
- בעלים;
- כתובת;
- עיסוקים שמבקשים לקיים בעסק;
- פירוט השטח;
- המבנה, תוכניות;
- כל פרט שיכול לסייע לגוף הרישוי לבדוק ולתת מידע.
המידע שניתן לקבל בחוות הדעת המקדמית הוא:
- מהי ההגדרה של סוג העסק על פי צו רישוי עסקים;
- מהי מדיניות הרישוי, והאם ישנן הנחיות ספציפיות על פי סוג העסק ומיקומו;
- האם עלולות לעלות בעיות רישוי בגלל המיקום המיועד = כמו למשל אזור מגורים וכד';
- האם יש צורך בהיתרי בניה מכל סוג למבנה;
- מי הם גורמי ונותני הרישוי שאמורים לאשר את העסק הספציפי;
- כל ההנחיות להגשת הבקשה לרישיון העסק הספציפי (תוכניתו, תרשימים, מסמכים, טפסים וכד').
את חוות הדעת המקדמית ניתן לצרף לבקשה לקבלת רישיון עסק.
אם רשות הרישוי מסרה שאין צורך בהוצאת רישיון לעסק הספציפי, חשוב לוודא שיש ברשותכם את ההחלטה בכתב.
מה הסיבות לסירוב הענקת רישיון עסק?
רשות הרישוי, ו/או נותני האישורים הנוספים, רשאים להציב שלושה סוגי תנאים על מנת לוודא את קיום מטרות הרישוי:
- תנאי מוקדם – תנאי של רשות הרישוי ו/או נותני האישורים הנוספים שנקבע כתנאי בסיס לכל ענף ספציפי לקבלת הרישיון.
- תנאי ברישיון – תנאי שצריך לקיימו באופן קבוע במשך הפעלת העסק.
- תנאי נוסף – תנאי שרשות הרישוי ו/או נותני האישורים הנוספים עשויים להוסיף לאחר הוצאת רישיון העסק.
החוק מקנה חופש פעולה נרחב לגופים האחראים לשנות או להוסיף תנאים על פי שיקול דעתם, וכדאי לברר בכל מקרה מהם התנאים העדכניים לפני שמגישים בקשה.
אי-עמידה אפילו באחד מהתנאים הללו היא סיבה לסירוב להענקת רישיון עסק.
בנוסף, משטרת ישראל רשאית להשתמש בסמכויותיה לפי חוק זה כדי לסרב לתת רישיון עסק, אם היא החליטה שיש נסיבות המצדיקות סירוב לבקשת הרישיון מטעמים של שלום הציבור, או עברו הפלילי של בעל העסק וכו'.
מה עושים במקרה של סירוב?
בעל עסק, שבקשתו לקבל רישיון סורבה, יכול לערער עליה בשתי דרכים אפשריות:
- הגשת השגה בפני "גורם מוסמך ארצי" – ראש רשות הרישוי שבה נמצא העסק, מנכ"ל המשרד נותן האישור, נציב כבאות, או מפכ"ל המשטרה – כל זאת תוך 30 יום ממועד ההחלטה בנוגע לרישיון. (יש כמובן לשלם אגרה).
- הגשת עתירה לבית משפט מחוזי – בשבתו כבית דין לעניינים מינהליים. בעתירה יש לפרט את הנימוקים לערעור על ההחלטה לסירוב לתת רישיון. בין הטענות שאפשר להעלות ניתן למנות שההחלטה אינה מבוססת – עובדתית ו/או משפטית – או שהיא לא סבירה, לא מידתית, מפלה, נגועה בשיקולים זרים נוגדת את חופש העיסוק וכיוב'. יש לציין כי, כמו
- שמקובל בעניינים מנהליים, רצוי להגיש את העתירה לא יאוחר מ-45 יום ממועד ההחלטה. כי עיכוב עלול להיות סיבה לדחיית העתירה על הסף.
לכמה זמן תקף רישיון עסק?
על פי סעיף 7 לחוק רישוי עסקים, המגדיר למי הסמכות להעניק רישיון עסק ומי זכאי לקבל רישיון ובאיזה תנאים, נקבע כי תוקף רישיון עסק הוא מקסימום ל-15 שנה, אלא אם כן לא – בהתאם לסייגים שמוגדרים בהמשך החוק.
יחד עם זאת, על פי אותו חוק, לשר הפנים יש סמכות לקצר את תקופת הרישיון של סוג עסקים ספציפי, אבל בכל מקרה לא פחות מחמש שנים.
לשר הפנים יש כמובן סמכויות נוספות באשר לרישוי עסקים, כמו למשל הסמכות להחליט באיזה סוגי עסקים לא יהיה צורך בהוצאת רישיון חדש במידה והשליטה או הבעלות עליהם עברה למישהו אחר.
גם לרשויות מקומיות יש סמכות להעניק רישיון עסק לתקופות קצרות יותר מאלה המפורטות ברשימת צו רישוי עסקים – מינימום שנה. אך במקרים כאלו עליהן לנמק.
מבחינה פרקטית, מה שקובע את תקופת תוקף הרישיון הוא רשימה מפורטת (מאוד), שנמצאת בתוספת לצו רישוי עסקים. היא מפרטת את כל הסוגים של עסקים "טעוני רישוי" – במידה והם עומדים בתנאים שגם הם מפורטים בטבלה. כך למשל עסק של איסוף והובלת פסולת יקבל רישיון ל-15 שנה, בעוד שאתר לסילוק פסולת יקבל ל-5 שנים בלבד; מכון כושר יקבל ל-15 שנה, בעוד שבריכה ל- 5 שנים בלבד.
רישיון עסק לצמיתות
רישיון עסק לצמיתות הוא בעצם רישיון עסק ללא תאריך תפוגה. הרעיון יפה, אולם כיום הוא כבר לא רלוונטי; האופציה הזו בוטלה בעקבות תיקון לחוק משנת 2019 (תיקון 34).
העסקים היחידים שיש להם רישיון עסק לצמיתות הם:
עסקים שהיה להם רישיון לצמיתות לפני שתיקון 34 נכנס לתוקף – כלומר לפני 1.1.2019 – ושעל פי רשימת העסקים המעודכנת, הם שייכים לסוג עסקים שתוקף הרישיון שלהם הוא ל-15 שנה.
המשמעות היא שאם לעסק היה רישיון לצמיתות, אבל לפי הרשימה המעודכנת סוג העסק מקבל פחות מ – 15 שנה, אז הרשימה קובעת – לא יינתן לו רישיון לצמיתות.
רישיון עסק תקופתי
בהמשך לסעיף הקודם, וכפי שאפשר לראות בבירור ברשימת העסקים טעוני הרישוי, יש מספר אפשרויות מוגבל לגבי תוקף רישיון: שנה אחת, שלוש, חמש, עשר או חמש עשרה שנה. כל זאת, כמובן בהתאם לפירוט ברשימה.
תוקפו של רישיון תקופתי, ולא משנה איזה, פג ב-31 בדצמבר של השנה המתאימה; למשל, רישיון של שנה יפוג ב-31 בדצמבר שלאחר השנה שבה הוא הונפק. באותו אופן, תוקף רישיון לשלוש שנים יפוג ב-31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר שנת ההנפקה.
רישיון עסק זמני
הוצאת רישיון עסק זמני נמצאת באחריות הרשויות המקומיות.
במהותו, היתר זמני הוא היתר לעסק "טעון רישוי" (על פי הרשימה שהזכרנו קודם), שאמור "לכסות" אותו עד למתן או לחידוש לרישיון תקני קבוע.
היתר זמני תקף לתקופה קצרה, שלא תהיה ארוכה יותר משנתיים, גם באופן מצטבר.
חוק רישוי עסקים – PDF מלא להורדה ועיון
לפנכם קובץ PDF המכיל את חוק רישוי עסקים בצורות המלאה.
שאלות ותשובות בנושא חוק רישוי עסקים ב-2023
מבחינה הבוצעה על ידי משרד ראש הממשלה לקראת גיבוש חוק ההסדרים (2021-2022) התגלה כיהזמן הממוצע לטיפול בבקשה מגיע לכ-10 חודשים בממוצע. חשוב לציין שמספר החודשים הוא מספר ממוצע, ולכן לא ממולץ לעגן אותו בלוח זמני הקמת העסק עד שתהליך קבלת הרישיון החל בצורה מעשית והתמונה התבהרה.
ניהול עסק בישראל ללא רישיון מהווה עבירה פלילית שדינה מאסר עד 18 חודשים וקנס פלילי.
העסקים שמחוייבים ברישיון עסק מחולקים ל10 קבוצות מרכזיות.
לרשימה המלאה:לחץ כאן
עוסקת במידע משנת 2009 ובעלת חברת dignet המספקת שירותי מידע ותוכן.
בוגרת לימודי מידענות של היחידה ללימודי המשך בטכניון. מתמחה ברגולציה ובעלת ניסיון רב בהכנת מגוון סקרי שוק, דו"חות, ניוזלטרים ומצגות הדרכה.