במסגרת השינויים שערך המשרד להגנת הסביבה במדיניות הטיפול בפסולת ולאור ההתפתחויות הטכנולגיות במהלך השנים, עודכנו גם התקנות המתייחסות לבוצה – התוצר המוצק של טיפול בשפכים – בכדי להפוך אותה למשאב.
על אף שבוצה מכילה חומרים אורגניים שמועילים לדישון ולטיוב קרקעות חקלאיות, עלולים גם להימצא בה ריכוזים גבוהים של מתכות כבדות ושל חומרים נדיפים. התקנות המקוריות שהותקנו בשנת 2004, נועדו למנוע זיהום מקורות מים ומפגעים סביבתיים ותברואתיים, כתוצאה מסילוק לא מבוקר של בוצה שמקורה בשפכים עירוניים הם עשו זאת על ידי הגדרת תהליכים וערכי סף לבוצה שמיועדת לשימוש חקלאי.
על פי התקנות המקוריות, בוצה יכולה לשמש לצורכי חקלאות בלבד או להטמנה באתרים ייעודיים, אולם כיום, לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות יכולות להיות לבוצה גם שימושים נוספים כגון הפקת חשמל. ואכן, העדכונים בתקנות פותחים את האפשרות להפיק אנרגיה מבוצה באמצעות שריפה ובכך מעניקים לפתרון זה עדיפות על פני הטמנה. כמו כן הוחמר הערך המירבי של החנקן הכללי בבוצה מ-50 ל-25 ק"ג לדונם לשנה וכן מוצע לבטל את ההגבלה על שימוש בבוצה בקרקע המושקית במי קולחין.
לעדכונים שוטפים, להרשמה למנוי ולייעוץ בנושאי סביבה ובטיחות, מוזמנים לפנות אלינו – info@ehs-regulation.co.il
עוסקת במידע משנת 2009 ובעלת חברת dignet המספקת שירותי מידע ותוכן.
בוגרת לימודי מידענות של היחידה ללימודי המשך בטכניון. מתמחה ברגולציה ובעלת ניסיון רב בהכנת מגוון סקרי שוק, דו"חות, ניוזלטרים ומצגות הדרכה.
