לאחרונה פורסם תקן ISO 14001:2015 לאחר שעבר רוויזיה, שהינה פעולה שגרתית ונדרשת למערכת ניהולית לנוכח התקדמות טכנולוגית וניהולית. על פי התקן המעודכן, כל הארגונים שהוסמכו לתקן ISO 14001 משנת 2004, נדרשים לבצע התאמות לגירסת התקן המעודכן בשלוש השנים הבאות.
אז מהם החידושים בגירסה העכשווית של התקן לניהול סביבתי?
השינוי המשמעותי ביותר בתקן המעודכן הוא למעשה שינוי תפיסתי. כלומר, ההתמקדות היא בניהול סביבתי של כלל תהליכי הארגון ולא רק במנהל הסביבה. הגירסה החדשה מעלה את הנושא הסביבתי לרמה הניהולית ובאה לידי ביטוי, בין היתר, בהערכת סיכונים עסקיים של חומרי הגלם או בפיתוח מוצרים גם בהיבט הסביבתי. גישה חדשה זו מחייבת את הארגון להתייחס להשפעות הסביבתיות שלו ולהיפך, להתייחס גם להשפעות הסביבתיות על הארגון כגון: שינויי האקלים.
כל השינויים בתקן מותאמים לתקנים הניהוליים האחרים, כך שארגונים שמנהלים מערכות משולבות יכולים להמשיך ולהנות מהתאמה מלאה של הגדרות וראשי פרקים.
פרקי התקן המעודכן כוללים:
סעיף 1 – סעיף זה מתייחס להיקף ולכיסוי של התקן עבור ארגון שרוצה להשיג תוצאות באמצעות מערכת לניהול סביבתי. התקן מגדיר את מחויבותו של הארגון לנהל, בין השאר, גם את מחזור החיים של המוצרים והשירותים.
סעיף 2 – אזכורים נורמטיביים – כמו בגירסה הקודמת לסעיף זה אין משמעות ישימה לתקן.
סעיף 3 – מונחים והגדרות. רשימה זו התרחבה וכוללת הגדרות חדשות כמו "מחזור חיים" (life cycle ), "מצב סביבתי", "תהליך" ו"סיכונים והזדמנויות".
סעיף 4 – קשר לארגון. בפרק זה מגדיר הארגון את ההשפעות והתנאים הסביבתיים שלו שיכולים להשליך על פעילותו. כמו כן מתחייב הארגון לזהות את בעלי העניין שלו כגון: לקוחות, קהילה, ספקים, ולהגדיר את ציפיותיהם מפעילותו.
סעיף 5 – מנהיגות. מטרת הדרישה – מחויבות לניהול סביבתי על ידי מובילים בארגון ושילוב דרישות המערכת בכל התהליכים העסקיים.
סעיף 6 – תכנון. סעיף זה כולל מיפוי והערכת ההיבטים הסביבתיים של הארגון וכן בדיקת עמידה בדרישות החוק. הסעיף דומה מאוד לגירסה הקודמת, למעט הוספת דרישה חדשה הכוללת גם מצבים חריגים, מקרי חירום ושיקולי מחזור חיים בהערכת ההיבטים הסביבתיים.
סעיף 7 –תמיכה – הסעיף מדגיש בצורה חזקה מאוד את מחויבות הארגון לספק משאבים למערכת ניהול הסביבה באמצעות דרישה להכשרה מתאימה של עובדי הארגון שיש להם נגיעה לניהול סביבה בארגון, דרישות לתקשורת פנימית וחיצונית ודרישה למידע מתועד, שלמעשה מחליף את הדרישות לבקרת מסמכים ורשומות שהיו בגירסה הקודמת.
סעיף 8 – ביצוע – סעיף זה עוסק בביצוע התכנית של הסעיפים הקודמים. החידוש העיקרי של הסעיף הינו בהרחבת מעגל המעורבים בביצוע שכולל גם מיקור חוץ. על הארגון להרחיב את מעגל השליטה הסביבתי שלו משלב תכנון המוצר ועד סוף חייו.
סעיף 9 – הערכת ביצועים. הסעיף מכסה את מרבית הדרישות שהיו מוגדרות בתקן הקודם. הארגון מחויב להגדיר את מדדי ההערכה של ביצועיו הסביבתיים ואת תהליך אימותם במרווחי זמן, וכן מקומות ופעולות ובעלי תפקידים מוגדרים.
סעיף 10 – שיפור מתמיד שמבוסס על תיקון אי התאמות. החידוש בגירסה המעודכנת הינו העדרה של פעולה מונעת, אולם יחד עם זאת קיימת הרחבה של דרישות לפעולה מתקנת שבה יש לבדוק האם אי התאמה כבר התרחשה בעבר, במידה וכן, האם יש לה השלכות על פעילות אחרת של הארגון וכד'.
לפי סטטיסטיקה שביצע ארגון התקינה הבריטי, BSI, ארגונים שמנהלים מערכת ניהול סביבתי מצליחים לחסוך עד כ-50,000 ₪ בשנה, שמרביתם נובעים מיעילות אנרגטית וניהול נכון של פסולות. תקן ISO 14001 המעודכן מרחיב את ההזדמנויות לניהול סביבתי עבור הארגונים ומעלה את נושא הסביבה לרמה מודעות גבוהה יותר.
לעדכונים שוטפים וליעוץ בנושאי סביבה ובטיחות, אתם מוזמנים לפנות אלינו – info@ehs-regulation.co.il
ילנה ולד, יועצת סביבה, בטיחות ואיכות 24.9.2015
עוסקת במידע משנת 2009 ובעלת חברת dignet המספקת שירותי מידע ותוכן.
בוגרת לימודי מידענות של היחידה ללימודי המשך בטכניון. מתמחה ברגולציה ובעלת ניסיון רב בהכנת מגוון סקרי שוק, דו"חות, ניוזלטרים ומצגות הדרכה.
